פסק-דין בתיק תא"מ 36179-08-10

1.         התובעת, שירביט חברה לביטוח בע"מ, הגישה תביעת שיבוב על סך 5,802 ש"ח כנגד הנתבעים מר מאיר בן חיים והראל חברה לביטוח בע"מ.

2.         לטענת התובעת, פיצתה את מבוטחה בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים לבין הרכב שבוטח על ידה לבין הרכב שבבעלות הנתבע 1 ואשר בוטח על ידי הנתבעת 2.

3.         הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים.

4.         בדיון העידו הנהג ברכב התובעת מר רונן כהן ואשתו שהיתה עימו ברכב הגב' עידית כהן.

כמו כן, העיד  מר זוהר בן חיים שנהג ברכב הנתבע בזמן התאונה וחברו מר נתנאל אזולאי שהיה עימו ברכב בשעת התאונה.

5.         העד מטעם התובעת העיד כי נסע בחניון בחוף הים בכביש הראשי בחניון כאשר לפתע חתך אותו רכב מצד שמאל אשר נכנס לצומת במהירות.

            מהעדות של אשתו של הנהג ברכב התובעת עולה כי לא הבחינה כיצד ארעה התאונה.

6.         הנהג ברכב הנתבע העיד כי המתין למקום חניה שהתפנה ולשם כך נעמד כאשר לפתע הגיע במהירות הנהג ברכב התובעת ופגע ברכבו. העד שהיה עימו ברכב העיד אף לגבי נסיבות התאונה והעיד כך בעמ' 8 לפרו':

" אנחנו באנו לים מהכניסה הלכנו להחנות, חיכינו שחניה תתפנה מאחורינו בא אוטו שנכנס בנו במהירות 50 קמ"ש נכנס בדלת שישבתי.

ש. כמה זמן עמדתם?

ת. כמה שניות עד שהבן אדם יזוז".

7.         הוגשו מטעם הצדדים אף ההודעות שנמסרו במשטרה ותשריט שנערך על ידי בוחן תאונות דרכים.

8.         בהודעה שמסר הנהג ברכב שבוטח על ידי התובעת במשטרה מסר:

"...ורציתי לצאת מהחניון הייתי במהירות נמוכה מאוד בחניון ישנם רכבים שחנו בצורה מסודרת ונסעתי לכיון היציאה לפתע הגיע רכב פרטי מזדה מצד שמאל שלי לא האט ובנסיעה רצופה נכנס ברכב שלי בחזיתו. ראיתי שאישתי ושתי ילדי שישבו מאחור בסדר וניגשתי לרכב השני שם היו נהג ונוסע ראיתי שהם בסדר. למקום הוזמן משטרה נמצא שהגיעו למקום ופינו אותי ואת משפחתי למיון בני ציון שם טופלנו ושוחררנו באותו יום..

את הרכב שפגע בי ראיתי רק' בהתנגשות מאחר ויש במקום רכבים חונים שמסתירים".

9.         לאחר ששמעתי את העדים, ועיינתי בתמונות הנזק אני מוצאת כי התאונה ארעה כאשר התובע נסע בתוך החניון בכביש שנתונה לו זכות קדימה ושוכנעתי כי רכב הנתבע, לצורך המתנה למקום חניה נעמד באופן שחסם את דרכו של התובע והתאונה ארעה מיד לאחר שהנתבע נעמד כך.  כאשר מדובר בחניון שבהתאם לעדויות היה עמוס ומתמונות הנזק עולה כי רכב התובעת פגע בעוצמה ברכב הנתבע, אני מוצאת כי האחריות לתאונה מוטלת על שני הנהגים. הנהג ברכב התובעת היה צריך לנהוג ביתר זהירות ולהבחין ברכב הנתבע ואילו הנהג ברכב הנתבע  היה צריך להימנע מלנהוג באופן שבו נהג ולחסום את הדרך כפי שעשה.

10.        הנתבע 1 לא נהג ברכב ולכן לא מצאתי כי יש מקום לקבל את התביעה כנגדו.

11.        לנוכח האמור, אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת תוך 30 יום את הסך של 2,901 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט (אגרת משפט ושכר בטלה שנפסק לעדים) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ש"ח.

            המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.